הי פולינה !

"הבלקן מתחיל בוינה" – מיוחסת האמירה לנסיך מטרניך. ופולין? פולין מתחילה בברלין, בתחנת האוטובוסים המרכזית, ביום חמישי בשבע בבוקר. עם אריזות גדולות ומסורבלות, בתיקי פלסטיק משובצים ורוד-סגול, בארגזי קרטון כרוכים בסרט הדבקה חום, נישאים בחוט פלסטיק לבן עבה. בציפייה לאוטובוס לוורשה. בהקשבה דרוכה לנהג המכריז: שצ'צ'ין, גדנסק, אולשטין. הבא, כנראה.

שב באוטובוס, תתרווח, תרגל סליחה ותודה בפולנית, הבט החוצה דרך החלון. נמנם קצת אחרי שכתבת באמוק עד הרגע האחרון את הסמינר המחורבן וקמת בחמש בבוקר להכין כמה סנדוויצ'ים. הבט בזו היושבת בינך לבין החלון, מנסה למצוא לה תנוחה נכונה לשעות הקרובות, משוחררת מאותו כורח-נסיעות: להסתכל החוצה מהחלון, גם כשבחוץ רק אוטוסטראדה אינסופית, לבלוע כל פרט, להכין בראש דיווח מפורט על כל רגע.

תכניות מרחיקות לכת היו לך. לנמנם רצית. עכשיו מקרינים סרט באוטובוס. והיא, שיושבת לידך, לא מופתעת. היא מכירה את הארץ. "ככה זה באוטובוסים בפולין" היא אומרת בהשלמה ומסתובבת לצד השני. אבל כשנשמעות הצליפות והצווחות הראשונות היא בכל זאת מתרוממת, בוהה רגע במסך ואז פולטת: "אני לא בטוחה שיש לי חשק לראות את הסרט הזה". אימה אמריקנית משנות השמונים. משאית חלודה, יורי-חיצים, שני חסונים ושתי תמות וברות, ומדובב אחד לכל הדמויות. ברקע הפסקול המקורי. הוא שומר על שלוות רוחו גם כשאש אוחזת בבקתה וגם כשהשריף נופח את נשמתו. "ככה זה בכל הסרטים בפולין. תמיד עם מדובב אחד. אני חושבת אפילו שזו אותו מדובב בכל הסרטים. אם אתה רוצה אנחנו יכולים ללכת מתישהו לקולנוע". מגששים בייאוש את הרמקול שמעל ראשינו, מנסים להחליש, לישון.

לפנינו בחור צעיר עם בקבוק יין. הוא מתקין לו כרית לעורף ופורש את רגליו קדימה, מאמץ לו תנוחה נוחה לצפות במסך. שתי נשים לידינו בוהות גם הן בדם הניגר מזרועה של הברונטית הכבולה. שאר האוטובוס מצליח להתעלם. "למה כל כך חזק?" אני תוהה. ותוהה שוב אותה תהייה כשאת מקומו של הסרט תופס RMFfm – "רדיו, מוזיקה, חדשות" – ואת שנות השמונים מחליפות שנות התשעים, על כל פניני הפופ והעכוז שהביאו ארצות הברית של אמריקה לעולם. הפעם בלי דיבוב. תהיתי גם בתחנת הדלק כמה שעות אחר כך, ובמאפיה למחרת בבוקר, ובבית הקפה אחר-הצהריים, ובערב. אחר כך הפסקתי לתהות. רדיו, מוזיקה, חדשות.

"ורשה לא עיר יפה במיוחד" היא אומרת כמו בהתנצלות בעודנו פוסעים ברחוב "עולם חדש", הרחוב הראשי בעיר העתיקה המשוחזרת בדקדקנות, "אבל… היא עיר הבירה. ואתה יכול לראות, פה, על קירות הבתים, שהם לא באמת נבנו מחדש אחרי המלחמה, אלא פשוט צוירו מחדש על הבטון".

ארבע צלעות יש ל"ארמון התרבות" הענקי, שניתן במתנה לעם הפולני על ידי סטלין בתחילת שנות החמישים. אלמלא היו הן זהות לחלוטין זו לזו, הוא היה יכול לשמש נקודת התמצאות לא רעה עבור האורח המבולבל. קטנים-קטנים פסענו למרגלות ארמון התרבות, בינות פסליהם של גיבורי המהפכה חשופי החזה ויפי הבלורית. בעבר התקיימו כאן תערוכות וקונגרסים של ראשי הגוש המזרחי. היום קולנוע. ורדיו, מוזיקה, חדשות.

את הכביש יש לחצות במעבר תת קרקעי דביק של דוכני מאפים, בגדים וקלטות, ולהופיע שוב מצידו השני. ה"פוטו-פלאסטיקום" נחבא בתוך חצר פנימית קטנה. זלוטי אחד עולה הכניסה, ובטרם תשלם תוכל לעיין בתוכניה לחודש הקרוב. תוכל להתיישב בחדר לא גדול, לא מואר במיוחד, עם מעגל שרפרפים במרכזו, סביב פרגוד משונה מעץ. תוכל לקרב את עיניך אל שני החורים הקבועים מול כל כיסא, ולהמתין למופע שיתחיל.

אותו יום היו אלו תמונות משפיצברגן, נורבגיה. תמונות בשחור לבן, מלפני שבעים או שמונים שנה, של אנשים בפנים מאובנים, בעיניים מכווצות מול השמש והמצלמה, סביב סירות קטנות, או מכשירים מטארולוגיים, צועדים במעבר הררי או סועדים לעת צהריים. כשלושים תמונות כאלו תחלופנה אל מול עיניך, במעגל. וטוב שיש לך עוד מישהי לידך, ברגע שכזה, שתאמר לך "הנה מגיעה אליך תמונה מעניינת" – ואתה תוכל לזקוף מעט את הגב ולהתרכז שוב בשני החורים הקטנים ומה שמאחוריהם.

ואז תוכלו, בתום הסבב, להביט שוב זה בעיני זו באותו מבט נבוך של אחרי-תיאטרון-או-סרט. תוכלו לצאת החוצה אל הרחוב ולמצמץ אל מול השמש.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • עלמה  ביום 20 באפריל 2009 בשעה 14:57

    וואו.
    ברוך שובך. כתוב נפלא כל כך, כרגיל.
    מחכה להמשך הסיפור

  • ממי  ביום 22 באפריל 2009 בשעה 10:24

    אתה רוצה לאמר לי שזה הולך להיות פולין ללא "שןאה" וואללה חדוש!! מה אפשר/מותר לכתוב תתיירותי כאילו על פולין -ועוד בעברית??!!

טרקבאקים

  • מאת ובכל זאת « עוד עז ביום 4 באפריל 2010 בשעה 19:09

    […] המשך לזו מן השבוע שעבר. הקטע המובא למעלה במרכאות הוא ציטוט, בהשמטה קלה, מתוך […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: