מלחמה?!

התפרצות הר הגעש באיסלנד בשבוע שעבר הבהירה מהו סדר היום התקשורתי בגרמניה. העמוד הראשון של העיתון "זודדויטשה צייטונג" הציג ביום המחרת תמונת ענק של הר הגעש ותחתיה ידיעה ארוכה על ההתפרצות ששיתקה את התנועה האווירית באירופה: "אלפי נוסעים נפגעו מההגבלות". הכותרת האחרונה בתחתית אותו עמוד דיווחה: "ארבעה חיילים גרמנים נהרגו באפגניסטן".

ההיסטוריה העגומה של המיליטריזם הגרמני מכתיבה באופן טבעי תגובה מאופקת משהו על דבר מותם של חיילים במשימות מחוץ לגבולות ארצם. תמונות החיילים שנהרגו אינן מודפסות בעיתונים. אפילו השימוש בפועל "נפלו" עודנו נדיר, לפחות בעיתונות המעונבת יותר. דיווחים נרגשים על גבורתם וגדלותם של הנופלים אינם בדיוק מה שמייחל לו מי שמבקש להתרחק מן המורשת הארוכה של שאיפות טריטוריאליות ומלחמה. השאלה כיצד, והאם בכלל, יש להנציח את חיילי הוורמאכט ממלחמת העולם השניה או איך להגדיר את אלו שערקו משורותיו, עודנה חיה ובועטת. לא מפתיע, אם כן, שהעיסוק במותם של חיילים באפגניסטן טעון.

כשבעת אלפים וחמש מאות חיילים גרמנים מוצבים כיום במשימות שונות ברחבי העולם, בכלל זה, מאז 2002, באפגניסטן. במסגרת המעורבות הבינלאומית בקוסובו ב- 1999 שלחה ממשלת השמאל-מרכז חיילים גרמנים, לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, למשימות מחוץ לגבולות ארצם – משימות שמטרתן המוצהרת הייתה שמירה על השלום. אולם הצטרפות של כמה תקריות באפגניסטן בחודשים האחרונים הבהירה ששמירת השלום הזו עולה בחיי אדם ועימתו את הרפובליקה הפדרלית עם שאלות שעד היום לא הוצרכה להתמודד איתן.

בספטמבר הפציצו מטוסים אמריקניים בהוראתו של קצין גרמני שתי משאיות בקונדוס שבצפון אפגניסטן והרגו מאה וארבעים בני אדם. ביום שישי הטוב של חג הפסחא האחרון נהרגו שלושה חיילים גרמנים בקרבות ופחות משבועיים אחר כך עוד ארבעה. בעוד שהנוכחות הצבאית באפגניסטן זכתה עד לאחרונה לקונצנזוס כמעט מקיר לקיר, הולך ומתלהט הויכוח התיאורטי, שמא יש להמשיך ולקרוא למצב שם "עימות מזוין" או לעבור לשימוש במילה "מלחמה".

בהלווייתם של שלושת החיילים נתן שר ההגנה תשובה ברורה: "רבים קוראים לסיטואציה שאנו נמצאים בה מלחמה. גם אני". הקנצלרית מרקל, בטון מאופק יותר, אמרה: "יש שאומרים שמדובר במלחמה. אני יכולה להבין את זה". השבועון הצעקני "דר שפיגל" לא ניסה להקהות רישומם של דברים באמצעות דיבור עקיף או התפתלויות רטוריות. כותרת עמוד השער של הגיליון האחרון קובעת: "במלחמה".

אין לזלזל באפקט שיש למילה "מלחמה" בגרמניה – מדינה שהמלחמה עדיין נוכחת בחיים הציבוריים שלה, שחוגים מסוימים בה מטפחים לא רק פציפיזם גורף, אלא גם יכולת מרשימה לטשטש את העובדה שארצם היא סוחרת הנשק השלישית בגודלה בעולם. יושב ראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, אותה מפלגה שרק לפני שבועות מספר תמכה פה אחד בהארכת המנדט באפגניסטן בשנה נוספת, אמר בשבוע שעבר: "אם מדובר במלחמה, הרי שיש לשקול מחדש את הנוכחות שלנו באפגניסטן".

נדמה שדווקא החשש ממיליטריזציה בגרמניה, ממילים כמו "מלחמה" ו"חללים", משרת יותר מכל את המשך הנוכחות הצבאית באפגניסטן. גיוס החובה בגרמניה הוא תיאורטי בלבד: כל צעיר המגיע לגיל גיוס יכול לבחור לשרת שירות אזרחי. וגם אם יבחר בשירות צבאי בן שישה חודשים – למשימות מבצעיות מעבר לים נשלחים רק חיילי קבע. ה"עימות המזוין" באפגניסטן והשלכותיו נשארים על-כן מרוחקים מחיי היום-יום של מרבית האזרחים. פעולת מחאה נדירה של מפלגת השמאל בעת דיון בפרלמנט על הארכת המנדט – חברי הסיעה הניפו שלטים ועליהם שמותיהם ותמונותיהם של ההרוגים האפגנים בקונודוס – הושתקה באמצעות כללי פרוטוקול נוקשים: חברי הסיעה הוצאו מן האולם והורשו לחזור רק לצורך ההצבעה. אפגניסטן, עד להצטרפות האירועים האחרונים, נעדרה כמעט לחלוטין מסדר היום הציבורי. אפילו ההרג ההמוני בקונדוס לא גרר מחאה מקיפה.

היו אלה עד כה דווקא החוגים השמרניים יותר שקראו לעסוק באופן שונה ב"עימות המזוין". בעיתון "פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג" הופיע שבוע אחרי מותם של שלושת החיילים בחג הפסחא מאמר שטען כי על גרמניה לאמץ תרבות אבל חדשה, סמלית יותר, אמוציונלית יותר, תרבות שבה גבורה והגנה על המולדת לא יהיו עוד מושגים אסורים.

אולם ייתכן שדווקא מפנה שכזה – שיביא אל העיתונים והטלוויזיה את השלכותיו הקטלניות של "העימות" – עשוי לעורר סביב המעורבות באפגניסטן דיון נוקב יותר מן האווירה הרדומה השוררת כיום. לא קשה להבין מדוע הממשלה בברלין מנסה להימנע מכך. ומטרידה הנכונות של חוגים ליברליים לקחת חלק במצג השווא הזה.

*קישורים:

עמוד השער של "דר שפיגל"

המאמר ב"פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג" – העיון בטקסט המלא כרוך למרבה הצער בתשלום.

סגור להשארת עקבות, אבל ניתן לפרסם תגובה.

תגובות

  • יוסי  ביום 22 באפריל 2010 בשעה 20:18

    שלום שלום

    אני חווה דברים פה לגמרי אחרת ממך ואני ממש לא מסכים עם הניתוח על המיליטריזם הגרמני והמלחמה באפגניסטן, אבל מקוצר הזמן אני רק אסתור משפט אחד שכתבת:

    "בעוד שהנוכחות הצבאית באפגניסטן זכתה עד לאחרונה לקונצנזוס כמעט מקיר לקיר, הולך ומתלהט הויכוח התיאורטי, שמא יש להמשיך ולקרוא למצב שם "עימות מזוין" או לעבור לשימוש במילה "מלחמה"."

    פשוט לא נכון. רוב האוכלוסיה מתנגד לנוכחות באפגניסטן כבר מאז 2003, רוב שנע ונד בין 55 אחוזים ל80 אחוזים. אין לי כוח כרגע לתת לינקים לכל סקרי דעת הקהל שהתקיימו בגרמניה בשנים האחרונות, אבל מאוד קל למצוא אותם. זה שהם עדיין מצביעים ברובם למפלגות שתומכות במלחמה היא סתירה רגילה במערכת פרלמנטרית בין "רצון העם" ומעשי המפלגות. באנגליה המצב ממש לא שונה בקשר למלחמת עירק.

  • אבנר עפרת  ביום 22 באפריל 2010 בשעה 21:31

    באנגליה יצאו מיליון בני אדם להפגין בלונדון נגד המלחמה בעיראק, דוח"וחת וועדות חקירה הסעירו ועדיין מסעירים את התקשורת ועלו לבלייר במשרתתו.אינטלקטואלים התבטאו נגד עיראק וקוסובו (הרולד פינטר למשל). הייתה דעת קהל פעילה, הרבה מעבר לחוגי השמאל הרדיקלי.

    מכל זה יש בגרמניה מעט מאוד – אני מייחס את זה הן לאדישות והן למבוכה. אבל אשמח לשמוע איך אתה רואה את הדברים.

  • איריס חפץ  ביום 23 באפריל 2010 בשעה 0:04

    הי אבנר,

    בברלין היתה גם הפגנה של מליון איש נגד ההתקפה על עיראק (הייתי בה אפילו). אין דו"חות מסעירים בענין, כיוון ששרודר התנגד להשתתפות גרמניה במלחמה הזו (לפחות באופן ישיר, בעקיפין הגרמנים עשו כמה לירות מהענין כמובן).
    ובכל זאת, בגלל ההתקפה על קונדוס התפטר שר מתפקידו בגרמניה. לא היה בכלל צריך להגיע לועדת חקירה בשביל זה. עכשיו זה מסתבך.
    אבל בגדול אתה צודק: זה רחוק מאוד ומי שהולך לצבא כאן אלו בני המעמד הנמוך יותר. מי שמוצב באפגניסטן, זה בכלל חלק קטן מהם.

  • אבנר עפרת  ביום 23 באפריל 2010 בשעה 0:30

    הפגנה של מיליון איש – רק לא על המלחמה שהארץ שלהם מנהלת. זה ההבדל הגדול בין הפגנה בברלין לבין הפגנה בלונדון נגד המלחמה בעיראק או בין הפגנה בברלין נגד עיראק להפגנה בברלין נגד אפגניסטן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: