בעצם לא היה כאן שום דבר חדש – רק הגזמה של מגמות ותיקות ומוכרות. כשאיש אחד, לא מאוד חכם ולא מאוד ורבלי, הושיב את השגריר הטורקי על ספה נמוכה מזו שלו והתגאה על כך בפני העיתונאים, זה היה פתטי עד כדי גיחוך. וכשאיש אחר, ש"גורמים בסביבתו" יודעים לספר עליו שהוא נועז ויצירתי, החל לגנוב זהויות של אזרחי מדינות זרות לצורך מבצע נועז ויצירתי לא פחות, זה היה אורווליאני משהו ואולי קצת מטריד, אבל אף אחד לא מת מזה (חוץ מההוא שנחנק מהכרית). וכשצעירים חמושים וממוגנים מכף רגל ועד ראש ירו במפגינים ופה ושם גם הרגו אחד מהם – זה היה כבר ביום שישי אחר הצהריים באיזה כפר בגדה ודובר צה"ל אמר שייפתח בבדיקה.
לרוע המזל, כשלוחמי עילית התנפלו במצוות ממשלתם על ספינה לא-חמושה בלב ים והרגו תשעה אזרחים, כל העולם ידע מזה והדם שנשפך לא הותיר מקום לספק. צריך רגעים כאלה כדי לשפשף שוב את העיניים ולהבין אנה אנו באים. צריך רגעים כאלה כדי להבין כמה שקרים וכמה דורסנות מוליכים אותנו ממתקפה פרועה להשפלה פומבית, מחיסול נועז לפיראטיות רצחנית, וחוזר חלילה.
"אבל יצאנו מעזה"
צריך לשמוע את המשפט הזה, הנאמר באותו הבל פה שבו מוסברת העובדה שישראל היא שקובעת מה ייצא מהרצועה ומה ייכנס אליה, כדי להבין למה מתכוונים בממשלה כשאומרים "מדינה פלסטינית". כך בדיוק מצטיירת המדינה הפלסטינית בעיניים הקולוניאליסטיות של ממשלת ישראל: מדינה ללא ריבונות, שאין לה שליטה על גבולותיה, הנתונה לחסדיה של ישראל. האם לא דיבר נתניהו על "נוכחות ישראלית במזרח המדינה הפלסטינית כתנאי להסכם"?
"אילו מין פעילי שלום אלו?"
חבר הדוברים והגנרלים הישראלי כנראה ציפה למצוא על הסיפון חבורת היפים עם פרחים וגיטרות שישירו על אהבה ושלום. אבל שלום, אולי בניגוד לתפיסה המקובלת בקריה, הוא עסק רציני. וכדי לשבור מצור ולהפיל שלטון כיבוש דרוש מעט יותר משירים נוגים ושלטים בכיכר. מי שהצליח לארגן שש ספינות, מאות פעילים, מימון וכיסוי תקשורתי, הוא רציני כנראה קצת יותר מהדימוי שהכינו לעצמם המטבחונים והשביעיות, ומתברר שגם אלים יותר. וזו כבר, אליבא דישראל, עילה מספקת להרוג.
"ראש הממשלה קטע את ביקורו וישוב לישראל"
וזה, כמובן, גילוי יוצא דופן של אחריות פריים-מיניסטריאלית. צריך לשמוע את המשפט הזה כדי להבין את עומק ההפקרות של הפוליטיקה הישראלית. מקומו הראוי של ראש הממשלה הוא בבית הנשיא עם מכתב התפטרות ביד. וכך גם לגבי שר הביטחון. אבל מי שהורו להתנפל על ספינה לא-חמושה בעומק המים הבינלאומיים גם במחיר הרג אזרחים אינם רואים עצמם אחראים בשום דרך לפשע הזה. הרי –
"האחריות מוטלת על מארגני המשט"
וצריך לשמוע את המשפט הזה – המאשים את הקורבנות במותם-שלהם – כדי להבין את עומק הזלזול בחיי אדם שפשה בצבא ובשלטון. כמה עמוק נטבע האינסטינקט המורה לירות בכל מי שמתקרב. כמה זולים, חסרי חשיבות, נידפים ברוח, הם חיי אדם בעיניה של ישראל בדרכה לממש את מדיניותה. זוהי התגלמותה המפלצתית של אותה מגמה שהתגלתה עם זיוף הדרכונים של אזרחי מדינות זרות בדובאי: שום דבר לא יעמוד בדרכם של "כוחות הביטחון".
צריך לשמוע את המשפט הזה כדי להבין שהשלטון בישראל חי בעולם של אתמול, עולם שבו בעל הבית ישב בוושינגטון ושבו שני חברי קונגרס אוהדי ישראל יכלו לנקות אחרי הלכלוך של המוסד או צה"ל. בעולם של היום למדינות כמו טורקיה יש השפעה מכרעת בפוליטיקה ובכלכלה הבין-לאומית. בעולם של היום אפשר לגרור את ישראל לבית דין בינלאומי. בעולם של היום תמונות המופצות באינטרנט ובטלוויזיה מוציאות אלפים לרחובות ומכתיבות בכך את מדיניותם של משטרים. רק בירושלים עוד מתייחסים לארצות הברית כשליט כל-יכול, במקרה הטוב בודקים מה יש לצרפת ואנגליה להגיד.
"אני לא מבין למה צריך היה להפגין כל כך הרבה כוח"
עיניי העגל של האינטלקטואלים הישראלים הולכות וגדלות מאסון לאסון. עמוס עוז הטריח עצמו לראיון בגל"צ כדי לומר שזה לא בסדר לירות על אזרחים ושצריך להסיר את המצור מעל עזה. צריך לשמוע את הדברים כדי להבין עד כמה חיוניות היו שש הספינות שעשו את דרכן לעזה. עוז ושכמותו היו זקוקים לתשעה הרוגים ולמשבר בינלאומי כדי לומר את מה שקודם לא אמרו: שצריך להסיר את המצור מעל עזה. תשעה הרוגים היו דרושים כדי להפר את הדממה שאחזה בישראל.
שתי ספינות נוספות כבר מפליגות לישראל. הכינו את הצוללות הגרעיניות.
עוד עז 
תגובות
צפוי ועלוב. כרגיל.
"מי שהצליח לארגן שש ספינות, מאות פעילים, מימון וכיסוי תקשורתי, הוא רציני כנראה קצת יותר מהדימוי שהכינו לעצמם המטבחונים והשביעיות, ומתברר שגם אלים יותר. וזו כבר, אליבא דישראל, עילה מספקת להרוג."
אז מה, לוחמי השייטת היו צריכים לתת לחבריך שתופסים את השלום ברצינות להשלים את הלינץ' שלהם בחיילינו? ממש רוצחים חיילנו.
מעניין אם ישראל כלולה בשלום של אנשי המשט, בהתחשב בזה שחלק לא קטן מהם משתייכים לאירגוני ג'יהאד. מה אתה אומר גאון?
אכן, שלום הוא עסק רציני, אך אנשים כמוך נושאים את שמו לשווא והופכים אותו לבדיחה עצובה.
טוב שאתה בברלין. אני מניח שטוב לך שם. אנא הישאר שם כמה שיותר.
תגיד אתה באמת כל כך לא אינטיליגנטי ומאותגר מחשבתית. אתה באמת לא מסוגל להבין בכלל מה מתחולל כאן. אתה באמת סבור שספינה שיוצאת מורכיה התומכת גם באיראן וגם בחמאס היא ספינת שלום. כמה טמטום אידיוט אחד יכול להפיק באמצעות מקלדת
תודה, אבנר. ביחוד תודה על החזרת העניין לשאלות העקרוניות – הלגיטימיות של עצם הפעולה, מחיר האפס של חיי אזרחים – מן הצקצוקים התועלתניים ("מבצע צודק, אבל מרושל", "למה לא לקחו בחשבון איך זה ייראה בעולם" וכו').
ברק הוא כידוע אלוף העולם בחלוקת אחריואות… כזכור הוא אפילו חילק לעצמו פעם אחריות. כמו במשחק קלפים- אחריות לך, אחריות לך, אחריות לך, אחריות לי… אחריות לך, אחריות לך… וכו'. קלפים.
אחר כך משחקים פוקר על חיים של אנשים.
למגיב נעים ההליכות למעלה: עד כמה שידוע לי, אחד הארגונים העומדים מאחורי המשט הוא ארגון דתי הדוגל בערכים איסלאמיסטים. זה לא הופך אותו לארגון ג'יהאד.
חוץ מזה – לחיילי צה"ל לא הייתה כל זכות להשתלט על הספינה.
דב: אני בהחלט מאותגר מחשבתית. בלי קשר לזה – עד כמה שידוע לי טורקיה היא (עדין) בעלת ברית צבאית וכלכלית של ישראל.
חולי, עידן, תודה.
הצוללות הגרעיניות בדרך למפרץ הפרסי, כדי לאיים על אירן, אבל ששש… לא לדבר על זה, זה יפריע לגיוס דעת הקהל בעולם נגד ההתחמשות הגרעינית של אירן.
.
אה, והחכם שהושיב את השגריר התורכי על כיסא נמוך נשלח להסביר בטלוויזיה את הרג האזרחים התורכים על הספינות. גם כששולחים מישהו להסביר, דואגים לכך שההסבר יהיה יריקה בפרצוף.
.
תודה על הרשימה.
נועם-
על אילו צוללות גרעיניות אתה מדבר? האם אתה מתייחס לידיעה שהופיעה בעיתון הבריטי על 3 הצוללות הישראליות שעושות דרכן למפרץ הפרסי? ואתה באמת מאמין בכך שישראל תשלח את כל הצוללות שלה למטרה הזו? ואם הצוללות באמת "גרעיניות" (הן לא; צוללת גרעינית היא צוללת שמונעת בעזרת כור גרעיני. הצוללות הישראליות הן, לפי פרסומים זרים, בעלות יכולת לשאת ראשי נפץ גרעיני) הרי שלפי אותם פרסומים שטוענים זאת הן נושאות טילים שיכולים להגיע מישראל לאיראן. אז למה להתאמץ ולהגיע עד המפרץ הפרסי כשאתה יכול לעמוד מחוץ לחיפה ולירות? בקיצור – אם זו רמת הטיעונים שלך, לא עדיף לשתוק?
חיכיתי לפוסט שלך על אירועי השבוע האחרון, ואכן לא אכזבת.
אני מקווה שתמשיך לכתוב למרות התגובות הפוגעניות והמשמיצות שלעיל, מפני שאתה עושה שירות גדול עבורי ועבור קוראים אחרים.
גם אני נדהמתי למול "משבר ההסברה" שבו 9 גופות הפכו באופן ציני לבעייה תדמיתית ולא לבעייה מוסרית של ממש. נדמה לי שבאופן עמוק השאלה "לאן נוליך את החרפה?" הפכה להיות השאלה "איך נמתג אותה מחדש?".
עומר – שם מלא ואתר או אימייל, בבקשה, אם אתה רוצה תשובה.
אבנר,תומך בכל שכתבת.
בזמן האחרון אני מנסה בהפוך על הפוך להשתמש בטיעון של: " אבל יצאנו מעזה…" ,כדי להצדיק אי התערבות בענייני עזה ,אבל אני לא מצליח לחדור את האטימות של אלה שדווקא טוענים כל הזמן את מנטרת יצאנו מעזה.
אלה המעלים את הטיעון הנדוש של "יצאנו מעזה", רוצים לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלמה.הם יודעים שהם לא יצאו מעזה.אבל מה אכפת להם לומר את המנטרה הלוך וחזור? הם מקווים שאולי זה יתפוס.
נניח שלא היתה לנו זכות לעלות על הספינה, האם מזה ניתן להסיק שהירי שהתבצע במהלך הינץ' לא היה מוצדק? אני רוצה להבין, אתה תומך בלינץ'? האם לא עמדה ללוחמים שהוכו ונדקרו על ידי חבורת ג'יהאדיסטים הזכות להגנה עצמית? (ואגב, כל צקצוקי השפתיים וגיבוב השקרים לא יעזרו לך, הם ג'יהאדיסטים. פעילי שלום אינם פוצחים בשירת ח'ייבר חייבר יא יאהוד, מנופפים בסכינים ומשתייכים לאירגונים הנמנים על הג'יהאד העולמי).
הצדקנות שלך מבחילה.
קבל צדקן:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3897974,00.html
מה שמבחיל הוא הרצון להצדיק הרג אזרחים. הנה בויינט יודעים לספר ששלושה מההרוגים רצו להיות שאהידים. אז מה – אנחנו משחקים ב"חלום עליכם"? וצה"ל בתפקיד עוזי חיטמן – מגשים לאנשים משאלות? אז מותר להרוג את מי שהצהיר שהוא רוצה להיות שאהיד? אולי זה בכלל הגיע לו? אולי מותר לירות סתם כך בכל אדם שנחשד בקשרים עם חמאס? אולי כל איסלאמיסט הוא מיד רוצח? אולי ממשלת ישראל רוצה להוציא את ראאד סלאח להורג בסקילה בכיכר העיר?
הפעולה הישראלית הייתה תוקפנות בלתי מוצדקת. בודאי שלחיילים שמורה הזכות להתגונן. אבל איכשהו בצה"ל כל "התגוננות" מובילה להרג אזרחים.
וחוץ מזה, מגיב נעים-הליכות: אנא טרח להזדהות בתגובות הבאות שלך ושנה קצת את הסגנון שלך בבקשה. או שתחפש לך מקום אחר להתנצח בו.
עלמה – תודה רבה על המילים החמות.
מחפשת פה ושם במקום החדש הזה שאני מסתובבת בו קולות שפויים.
שמחה שהגעתי לכאן.
ומאד לא רגועה.
דראון עולם.סביבנו, אנשים הולכים לישון בשקט כשרואים תינוק וראשו קשור בסרט חמאס. מה עושים נגד הפצה הרסנית של סרטון כזה ביוטיוב? (אני נמנעת מלפרסם קישור.), נגד מילים זורעות הרס וחורבן, נגד מערכת שגדל בה נוער לאומני שלא שואל שאלות. לאן?
אבנר, מה עושים מכאן? והאנשים שיושבים שם למעלה. אוי ויי
אני מצטרפת לקריאות, חשוב שכתבת וישכתב
בוקר טוב אבנר.
אני מאוד אוהב לקרוא את הכתיבה שלך בכלל, ויכול להזדהות עם הרבה מהכתוב בקטע הנוכחי בפרט.
הנחרצות כלפי אשמתה הטוטאלית של ישראל והדרך הצינית בה אתה מביע אותה מאוד מקשה עלי את הקריאה. נראה שיש מבחינתך רק צד אחד צודק למטבע. מפרספקטיבת ההיסטוריון כמוך, או פשוט כאזרח כבר לא תמים כמוני, אני חושב שזו תהיה תמימות לסבור כך.
יום טוב,
אסף,
קודם כל – תודה על התגובה. אני אכן חושב שבמקרה הזה האחריות מוטלת על ישראל. כמובן שאני מודאג מכך שההבטחה של מארגני המשט להתנגדות לא-אלימה הופרה. זה לא מוריד בעיניי מאחריותה של ישראל לאסון הזה: קודם כל – המצור עצמו, אחר כך – ההתנהלות מול הפעילים, ולבסוף – מסע הדה-לגיטמציה שנערך להם כעת בכנסת ובתקשורת.
אני חושב שבאקלים הזה של הסתה ואלימות ציניות היא הדרך הארחונה לנסות לומר משהו ולעורר תשומת לב כלשהי. אבל שאלת הסגנון באמת משנית כאן.
ובאשר לתמימות – אני לא בטוח שבממשלה או אפילו ב"הארץ" מבינים את גודל האסון שקרה כאן. התמימות שייכת בעיניי לאנשים כמו עמוס עוז שעדיין לא הבינו שכוחנות היא השפה שבה מדברת ישראל בשנים האחרונות.
האם ישראל היא היחידה שנוהגת כך? לא. אבל אין לי קוראים לא בחמאס ולא בקרב מארגני המשט. חשוב לי לבקר את המדינה שלי ואת החברה שאליה אני משתייך.
שלום אבנר,
הפרשייה הזו מכילה בתוכה כל כך הרבה סוגיות. אבל אחת עקרונית מפריעה לי מאוד: איך מאותה פרשייה בדיוק, כל צד עושה כבשלו. איך דווקא בתקופה הכי מתוקשרת, אינטרנטית, כשלכאורה לכל אזרח יש גישה לכל המידע הזמין – עדיין כל צד מפרש את האירוע לכיוון המנוגד. אם נקצין, היה לנו פה "ישראל רוצחת אזרחים תמימים" לצד "חבורת טרוריסטים מטורקיה מסווה את עצמה כאזרחית ומנסה לרצוח את חיילנו". שני סיפורים עם משמעות שונה לגמרי. ואם כך זה קורה בזמן שהכל טרי, מה יכתבו בספרי ההיסטוריה?
אני לא מבין גדול בסוגיות פילוסופיות-היסטוריות, ואולי זה נושא מאוד לעוס כבר אצל ההיסטוריונים. אבל מה שאני מסיק הוא, שאי אפשר להקשיב לצד אחד בלבד, כי כל צד ממש מצליח לעוות את הסיפור לטובתו. צריך להבין שהתמונה מורכבת ולשלב את מה שקרה משני הצדדים.
ולצערי, רוב האנשים בוחרים בין עמדה פרו-ישראלית חזקה לבין עמדה אנטי-ישראלית חזקה. לצערי, יחד עם מספר דברים שכתבת איתם אני מסכים, הופתעתי לראות שאתה מעודד אלימות בוטה מאוד מהצד השני, כל עוד יש לה תירוץ מספיק טוב (אידיאולוגיה, אזרחים, חופש דיבור).
מבחינתי המפגינים עברו את הקו האדום באופן מובהק, ואסור לטשטש את הקו הזה. הפגנה וחופש דיבור – כן, עד שזה מגיע לאלימות. שם זה חייב להיפסק. אני לא רואה כל יתרון בלקבל את האלימות של המפגינים כלגיטימית.
כמו כן, מבחינתי קיבלנו הוכחה ניצחת שלא כל מי שטוען שהוא ארגון זכויות אדם, הוא באמת ובתמים מאמין בזכויות אדם (בדיוק באותה המידה, המוסד הוא ארגון זכויות אדם ליהודים). אני חושב שצריך לזכור ולהזכיר את זה, כשהשקר הזה לבסוף נחשף.
אורן,
נניח את השאלות הפילוסופיות בצד. אני חושב שאפשר לבחון את הגרסאות של כל צד ולנסות לקבוע איזו גירסה אמינה יותר. אני חושב שבמקרה הזה הגירסה הישראלית רצופה לא רק השמצות ודה-לגיטימציה אלא גם שקרים.
העמדה שלי אינה אנטי-ישראלית אלא ביקורתית כלפי הממשלה והצבא.
אין לי מושג איפה בטקסט שלי מצאת הצדקה לאלימות. אני אומר דבר אחר – מי שפתח באלימות הייתה ישראל. ולא ייתכן שכשצה"ל "מתתגונן" הוא הורג תשעה אזרחים.
ולא קיבלנו שום הוכחה לגבי טיבם של ארגוני זכויות אדם באשר הם. לכל היותר לגבי טיבם של מי שהיו על סיפון האנייה.