איך לכתוב יומן מסע

"הנשים שם הולכות לשוק, הגברים נשארים בבית; הנשים נושאות סליהן על כתפיהן, הגברים על ראשם; הנשים משתינות שם בעמידה, הגברים בישיבה" – כך כתב הרודוטוס על המצרים ב"היסטוריות", מין עולם הפוך שכזה, מן הסתם פרי הדמיון, שכל-כולו הנגדה לעולמו הידוע והמוכר של המחבר. שהרי כל יומן מסע אל המרחקים הוא, בסופו של דבר, הרהור מתמשך על הבית, על הידוע והמוכר.

"איתקה העניקה לך מסע יפה
אלמלא היא לא היית כלל יוצא כלל לדרך.
יותר מזה היא לא תוכל לתת.

והיה כי תמצאנה ענייה – לא רימתה אותך איתקה.
וכאשר תשוב, ואתה חכם, רב-נסיון,
תוכל אז להבין מה הן איתקות אלה."

יש בכך משהו מתסכל. הנדודים האינסופיים, מרחיקי הלכת ביותר, אינם מצליחים לפרוץ את המחסום הזה. אתה צולל אל תוך השוואה מתמדת עם אורחות חייך והרגליך. הפליאה שאתה מגלה בראותך בית-שימוש טורקי או שלטים המורים שלא לירוק על הרצפה בתחנת הרכבת היא בעצמה תולדת ההטמעה העמוקה של הידוע והמוכר. המוצא היחיד מכך הוא אדישות חובקת כל, קבלה בשלווה גמורה של כל סגנון חיים וכל נורמה חברתית שתיתקל בהם. אלא שלצורך כך אין כל טעם לצאת לדרך מלכתחילה.

ואם לא די בכך, הרי שכל מפגש, כל היתקלות באדם זר, מוליכים מיד אל שאלת מוצאך וזהותך, ואתה מוצא את עצמך מדבר שבועות ארוכים רק על אורחות חייך והרגליך, על המוכר, הידוע והמשעמם.


"אתה יכול לנחש?"

קבענו להיפגש בשבע בערב, באס ואני, בויסקאונט סטריט 61, מנצ'סטר. הוא הגיע בשבע ורבע, יצא מהאוטו יחד עם אישה צעירה. היא סיפרה לי שגם היא מחפשת כעת דירה לכמה חודשים, במקור מהודו, כותבת מאסטר ועובדת במשרה חלקית בשדה התעופה של מנצ'סטר.

הבית הפוך, החדרים קטנים, המדרגות תלולות, האוויר מעופש. "אני אראה לכם עוד כמה חדרים שיש לי" אומר באס נוכח פנינו החתומות משהו ומוביל אותנו בחזרה לאוטו. הוא מוביל אותנו בין שורות ארוכות, אחידות, של בתי לבנים אדומות. ושוב: הבית הפוך, החדרים קטנים, האוויר מעופש. באס שואל מה אני לומד. היסטוריה. ומאיפה? מישראל, אני עונה. "אהה. אתה יודע מאיפה אני?" "לא". "אתה יכול לנחש?" אחרי שאלה כזו בודאי שאני יכול. אבל לא נתחיל לעבור את האפשרויות אחת-אחת. אני עונה: "לא".
"אני מסוריה"
"ומאיפה בסוריה?" אני שואל.
"למה, אתה לומד גם גיאוגרפיה? אני מדמשק, אם אתה יודע איפה זה".

חזרה באוטו. האישה הצעירה – את שמה לא קלטתי – יושבת מלפנים. בעצירה ברמזור באס מושיט לה כרטיס ביקור. "זו החנות שלי – מחשבים, תוכנה, אלקטרוניקה. במרכז העיר. אם פעם יש לך בעיה עם המחשב – תבואי אלי." "לא נראה לי שיהיה בכך צורך" היא עונה בחיוך. "אני עושה מאסטר כבתיבת תוכנה". "כן, אומרים שהודו זה עמק הסיליקון החדש" אומר באס. אנחנו מגיעים לרחוב הראשי. "אני יכול עוד להחליף איתך מילה?" שואל באס את האישה שלידו. "יש לי איזו הצעה בשבילך, אצלי בחנות". הוא מרים את עיניו למראה. "אתה יודע איך להסתדר מפה, נכון?"


"אלה עם הכובעים הקטנים"

נפגשנו בשש וחצי בערב, פמלה ואני, בבית בן שתי קומות. המדרגות תלולות, התה בחלב. "אני חוששת שאין לי שום ביסקוויטים להציע לך".
אנחנו מדברים על לימודים ועבודה ותכניות לעתיד. היא נולדה בזימבבוואה וחיה שם עד גיל שבע-עשרה. שפת אימה היא שונה (Shona). "ומה שפת אימך?" עברית, אני עונה.
"זה כל כך מוזר לחשוב שיש עוד אנשים שמדברים עברית. אז תגיד, אתה יהודי?"
"כן. כלומר, אני אתיאיסט, אבל – – "
"אוקי, הנבתי. אתה יהודי טכנית. אז מה זה בעצם אומר – להיות אתיאיסט? אתה לא מאמין בכלום?"
"אני לא מאמין באלוהים".
"זה כל כך מוזר. אתה יודע, בזימבבוואה, חוץ ממיעוט מוסלמי קטן, כולם פשוט נוצרים. ואז כאן במנצ'סטר פתאום יש לך כל כך הרבה דתות. נוצרים ומוסלמים והינדו ויהודים. ואז יש עוד את אלה שבכלל לא מאמינים בכלום. זה יותר מדי. אגב, אני חושבת שראיתי פה פעם כמה יהודים. זה אלה עם הכובעים הקטנים, לא?"

*הציטוט השני שלמעלה מתוך "איתקה" מאת קונסטנדינוס קוואפיס, תרגום: יורם ברונובסקי.

סגור להשארת עקבות, אבל ניתן לפרסם תגובה.

תגובות

  • אהרן פ  ביום 12 באוגוסט 2010 בשעה 13:58

    רשימה מצויינת. תודה.

  • דפנה לוי  ביום 12 באוגוסט 2010 בשעה 14:33

    עוררת את געגועי למנצ'סטר…

  • Ruth Benedict  ביום 12 באוגוסט 2010 בשעה 16:12

    מקסים, גם אני חייתי בדירה מעופשת במנצ'סטר, הזכרת לי את ריח הטחב במדרגות הצרות.

  • עלמה  ביום 12 באוגוסט 2010 בשעה 20:34

    מקסים. דירות מעופשות, כמה שהן יפות בסיפורים

  • שני  ביום 15 באוגוסט 2010 בשעה 15:23

    יו! אני לא מאמינה שפגשת מישהו שמדבר shona! ביליתי את רוב הסתיו שעבר בלחקור מוזיקת mbira שהיא במקור זימבבווית.

    אחלה רשימה. נתקלתי באותו שיר של קוואפיס בחנות ספרים ליד הבית בשבוע לפני שנסעתי ארצה. האם היית עדיין בספרות 5 יח' כשקראנו את זה?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: