לא ללכת לבג"צ

אפשר לומר הרבה דברים על חוק החרם – טיפשי הוא לא. הוא מטיל סנקציה כואבת – כספית – על סוג חשוב מאין כמוהו של פעולה פוליטית. עבור הימין, זו הצלחה פוליטית חשובה וגדולה הרבה יותר מרעיון ועדות החקירה של ארגוני השמאל. ובהישג הפוליטי הזה של הימין יש להילחם בזירה הפוליטית ולא המשפטית.

כן, החוק הזה פוגע בחופש הביטוי ובחופש ההתארגנות  – כפי שמסבירה היטב נעמה כרמי. יהיה זה מוצדק לפנות לבג"צ. ויש סיכוי שבג"צ יפסול את החוק. אבל הניצחון המשפטי הזה יסב יותר נזק מתועלת.

הדינמיקה הזו, שבה הכנסת – כלומר הגוף המדבר בשם העם – מחוקקת חוקים, ובג"צ – כלומר גוף המדבר בשם עקרונות מופשטים – מבטל אותם, כבר הלכה רחוק מדי. במפה הפוליטית הנוכחית בג"צ והכנסת נמצאים משני צידי המתרס. וכתוצאה מכך מאבד בג"צ את הלגיטימיות שלו בעיני רבים, ומנגד מוותרים בשמאל על מאבק בדרך הייצוג והרחוב, ונסמכים על כוחו של בית המשפט. הניצחון של הימין רק יגדל אם בג"צ יבטל את החוק הזה. שוב יוצגו השופטים כעושי דברו של השמאל. והשמאל מצדו ימשיך במנהגו לוותר למעשה על דעת הקהל, על עבודת השכנוע הסזיפית.

בראיה רחבה יותר: בית משפט אינו יכול להיות המגן היחיד על חירויות האזרח לאורך זמן. הסמכויות שלו ניתנות לו על ידי הפרלמנט ונשענות על קונצנזוס פוליטי. אם באופן עקבי מתבקש בית המשפט לתפוס צד בשאלות פוליטיות שעל סדר היום – בסופו של דבר יקוצצו כנפיו. ואין טעם לחזור ולומר שחופש הביטוי אינו נתון להצבעה והוא נשמת אפה של הדמוקרטיה – זו אמירה הלקוחה מעולם תיאורטי והמשכנעת בעיקר את המשוכנעים. במציאות הישראלית חופש הביטוי והשוויון בפני החוק הם כן סוגיות פוליטיות.

כוחו של בג"צ אינו מופשט ועקרונות הצדק שהוא אמור לדבר בשמם אינם נתמכים על ידי מנדט שמימי כלשהו. לא רוסו ולא מונטסקיה העניקו לנו לוחות ברית של נאורות במעמד הר-סיני. אפילו חוקה אין לנו. כן – בג"צ יכול ולעתים חייב לפסוק בניגוד לדעת הרוב בפרלמנט. אבל עצם זכותו לעשות כך מוכרחה להישען על הסמכה רחבה של האזרחים. בית משפט אינו יכול להציל את הדמוקרטיה מעצמה. זה פשוט מעבר לכוחו.

זכותו של כל אדם לבקש סעד והגנה משפטיים. אבל על עניינים עקרוניים יש להיאבק בתקשורת, ברחוב, באינטרנט ובפרלמנט. היוזמות המתארגנות בימים אלה אולי פחות אפקטיביות במאבק המיידי בחוק החרם עצמו מאשר עתירה לבג"צ, אבל הן נכונות הרבה יותר עבור המאבק על דמותו של המשטר בישראל.

סגור להשארת עקבות, אבל ניתן לפרסם תגובה.

תגובות

  • אסף שהכובע שלך עדיין אצלו  ביום 13 ביולי 2011 בשעה 18:17

    יש עוד מישהי שחושבת בדיוק כמוך:
    http://news.walla.co.il/?w=/2952/1840388

  • אבנר עפרת  ביום 13 ביולי 2011 בשעה 19:21

    הי, תודה על הקישור. אני לא בטוח שגביזון אומרת את הדברים מאותם מניעים שאני אומר אותם, אבל זה פחות רלוונטי.
    הכובע כנראה יחכה לביקור הבא 🙂

  • מיקי  ביום 14 ביולי 2011 בשעה 6:42

    הדברים כל כך נכונים.
    אבל נדמה לי שבישראל כבר אי אפשר לנהל ויכוח.

  • נועם  ביום 14 ביולי 2011 בשעה 10:41

    אני מסכים איתך לגמרי, פרט לציניות המסוימת בה אתה מתייחס ל"קדושה" שמייחסים ליברליים לערכיהם, כאילו אלה התקבלו בהר סיני.
    גם היום, גם במצב הכי שחור, תמיד חייב להיות גוף שישמור שהדמוקרטיה לא תהיה משולה לשני זאבים וכבשה שעורכים הצבעה מה לאכול בערב. וכן, זהו ערך קדוש.
    מה שצריך להיאבק עליו זה שבג"צ לא ייתפס כ"עושה דברו של השמאל", ולא לקבל זאת כנתון שכך אנשים ייראו זאת. לא להתמקד בלשכנע את העם לא להיות ימני, אלא קודם כל לשכנע לכבד את כללי המשחק. משם יתחיל דיון שאולי יהיה פורה יותר.
    אל לנו להשלים עם מצב בו חופש הביטוי בישראל הוא סוגיה פוליטית, אלא לפעול לשנות זאת. כשאנו מקבלים את זה ופועלים מתוך הנחת יסוד כזו, איזה מרחב נותר לך, אילו שאיפות?

    אני מקווה שאתה מבין את הניואנס שלי. אני כמובן מסכים איתך מהותית ביותר ממאה אחוז.
    איזה דיכאון. בנובמבר 1995, על רקע הסתה של מיעוט מטורף (שרק גדל וגדל מאז), לקח אדם אחד אקדח וירה בדמוקרטיה. כרגע יש רוב של חוליגנים בכנסת שפועלים יחדיו על מנת להחריב את יסודות המשטר, עושים לה סיכול ממוקד עם פצצות של טון וחצי, בפועלה משולבת מכל כיוון.
    רצח רבין זה משחק ילדים לעומת מה שקורה פה עכשיו. אולי נחזור בתשובה, רק אלוהים יכול לעזור לנו.

  • Aryeh  ביום 14 ביולי 2011 בשעה 16:00

    אני מסכים עם ההתנגדות למשפטיזציה, ולפגיעה שהדינימיקה הזו פוגעת בפוליטיקה הישראלית ובסופו של דבר גם בבג"צ. אבל חשוב להדגיש שכשבג"צ פוסל חוק, הוא איננו עושה זאת בשם העקרונות המופשטים, אלא בשם חוקי יסוד שמוגדרים בחוק כבעלי תוקף יותר מחוק רגיל. הסמכות של בג"צ מוגדרת על-ידי המחוקק והיא הסמכות לפרש את החוק. התהליך שבו החוק מתפרש הוא ודאי תהליך ערכי, אבל מבחינה רשמית לא זה התפקיד של בג"צ ולא כך הוא מוגדר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: